שיחה גלויה עם אבי שקד ודיראר מריח: מוכנים להצטרף לכל ממשלה כדי לחולל שינוי ולהשפיע

في لقاء خاص عُقد في مدينة طمرة داخل مقر حزب "معاً ننجح" الذي أسساه ، تطرّق آفي شكيد وדראר מריח إلى أبرز القضايا السياسية والاجتماعية المطروحة اليوم داخل المجتمع العربي، إلى جانب مشروعهما السياسي الجديد القائم على الشراكة اليهودية–العربية، ورؤيتهما لمستقبل التمثيل السياسي العربي، وإمكانية دخول الحكومة الإسرائيلية، إضافة إلى مواقفهما من قانون القومية، الصراع الفلسطيني–الإسرائيلي، وأزمة العنف والجريمة داخل المجتمع العربي. .

הנקודות המרכזיות שעלו בריאיון:

• הקמת המפלגה נבעה מההכרה בקיומו של חלל פוליטי בחברה הערבית ומהכישלונן של המפלגות הערביות המסורתיות להשיג השפעה ממשית או להתמודד עם המשברים המחריפים. • דיראר מריח הדגיש כי רעיון המפלגה החל יחד עם אבי שקד במסגרת מפלגת העבודה הישראלית, מתוך אמונה בצורך בשותפות יהודית־ערבית בתוך מוקדי קבלת ההחלטות. • המפלגה מציגה את עצמה כמסגרת יהודית־ערבית השואפת להצטרף לממשלה ולא להישאר באופוזיציה, מתוך תפיסה שהשפעה אמיתית מתחילה מהשתתפות בשלטון. • אבי שקד הצהיר על נכונותו לשתף פעולה גם עם מפלגות ימין כגון הליכוד, אם הדבר ישרת את "האינטרס של החברה הערבית" ויאפשר למפלגה להשפיע מתוך הממשלה. • המפלגה רואה בהעלאת שיעור ההצבעה בחברה הערבית תנאי יסוד ליצירת שינוי פוליטי אמיתי. • נמתחה ביקורת ישירה על הרשימה המשותפת ועל המפלגות הערביות, תוך העלאת השאלה: "מה הן השיגו עבור החברה הערבית במשך 77 שנים? האם הצליחו להכניס ערבים לממשלה או לשפר את חייהם?" • השלום, לשיטתם, צריך להתבסס על נסיגה ישראלית לגבולות 1967 ועל הקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת עזה. • הוטלה אחריות על ממשלות ישראל לדורותיהן על הדרת החברה הערבית ועל יצירת מציאות שתרמה להחרפת האלימות והפשיעה בחברה הערבית. • הוזכר כי "שלושה טריליון שקלים" בוזבזו על מלחמות מאז 1948, תוך הדגשה שהשקעת משאבים אלה בשותפות ובשיתוף פעולה הייתה יכולה לשנות את המציאות מן היסוד. • אבי שקד הטיל על דוד בן־גוריון ועל חאג' אמין אל־חוסייני חלק מן האחריות ההיסטורית לפרוץ הסכסוך, בטענה שההנהגות ההיסטוריות לא רצו לראות את שני העמים חיים יחד. • המפלגה דורשת לקבל את תיק המשרד לביטחון הפנים וכן תקציבי פיצוי לחברה הערבית בגין עשרות שנות הזנחה והדרה. • העלאת זכר תקופת כהונתו של יצחק רבין כ"תקופה היחידה" שבה החברה הערבית חשה כי המדינה מתייחסת אליה ברצינות, באמצעות הקצאת תקציבים משמעותיים. • המפלגה מציגה את עצמה כ"לשון המאזניים" המסוגלת להכריע את גורלה של כל ממשלה עתידית, בשל הצורך של המחנות הפוליטיים בישראל בתמיכת הקול הערבי. • הודגש כי החברה היהודית, ובייחוד בתל אביב, מתחילה להבין את הצורך בשותפות עם החברה הערבית כדי להתמודד עם ההקצנה הימנית ולשמור על הדמוקרטיה. • עמדה פרגמטית ביחס ל"חוק הלאום": שקד הביע את התנגדותו האישית לחוק, אך טען כי סוגיות כמו אלימות, פשיעה ותקציבים דחופות כיום יותר עבור החברה הערבית. • המפלגה תומכת בפתרון שתי המדינות ובנסיגה לגבולות 1967, וקוראת להסרת הווטו האמריקאי על הכרה במדינה פלסטינית במועצת הביטחון. • תפיסת המפלגה לגבי הסכסוך מבוססת על בניית אמון ודו־קיום, תוך הכרה במדינה פלסטינית כצעד הכרחי לכל הסדר עתידי. • שקד הדגיש כי חקיקה לבדה אינה מספיקה לשילוב אנשים עם מוגבלויות, אלא יש ליצור מודעות ציבורית ולעודד תחרות חיובית בין חברות ומעסיקים לצורך העסקתם. • המפלגה דוחה את מודל "חברי המפלגה" המסורתי, וסבורה כי התמיכה ברעיון חשובה יותר מהשתייכות ארגונית רשמית. • המפלגה מתחייבת לשיטת "גבר–אישה" ו"יהודי–ערבי" ברשימתה לכנסת, כדי להבטיח איזון ושוויון בייצוג. • המסר המרכזי של המפלגה הוא שהחברה הערבית זקוקה לחשבון נפש פוליטי אמיתי ולבחירה בכוח פוליטי המסוגל להשפיע מתוך השלטון, ולא להסתפק באופוזיציה המסורתית.

הכרמל : : מה הוביל אתכם להקים מפלגה חדשה?

דראר מריח הרעיון התחיל עם אבי שקד. אבי היה חבר במפלגת העבודה הישראלית, והאמין שהגיע הזמן שהחברה הערבית תהיה חלק מרכזי ומשפיע בפוליטיקה הישראלית, ובמיוחד בתוך מפלגת העבודה. הוא נהג לומר תמיד שמפלגת העבודה לא תוכל לשוב ולהיות מפלגת שלטון או להתמודד על השלטון ללא החברה הערבית. לכן, הנאומים שלו היו מופנים תמיד גם לחברה הערבית, והוא קרא לשילוב רחב יותר של ערבים בתוך המפלגה, וכן לכך שהמפלגה תפנה יותר לציבור הערבי ותתייחס אליו ברצינות רבה יותר. אני אישית שמעתי את נאומיו, והוא היה כמעט המנהיג הפוליטי היהודי היחיד שדיבר כך בגלוי ובאמצעי התקשורת. גם כיום כמעט שלא שומעים פוליטיקאים יהודים המתבטאים בצורה כה ברורה בנושא הזה. מסיבה זו הצטרפתי מלכתחילה למפלגת העבודה – כדי לתמוך באבי שקד ובחזון הזה. כאשר התמודד על ראשות המפלגה מול יאיר גולן, עמדתי לצדו. לאחר מכן העליתי בפניו את הרעיון להקים מפלגה יהודית־ערבית משותפת. בתחילה תמכתי בו בתוך מפלגת העבודה, אך לאחר שראינו שהמפלגה אינה מאמצת בפועל את רעיון השותפות היהודית־ערבית, פניתי אליו ואמרתי לו: בוא נעשה זאת בעצמנו, מחוץ למפלגת העבודה.

הכרמל : למה עשית את זה

דראר מריח : מפני שהרגשתי שההנהגות והמפלגות הערביות, עד היום, לא הצליחו להשפיע באופן ממשי ולא הצליחו לפתור את בעיותיה של החברה הערבית. לא הייתה להן השפעה אמיתית. במשך כל הזמן חשתי שקיים חלל עצום בפוליטיקה הערבית בישראל: אותן מפלגות, אותם נאומים, אך ללא יכולת אמיתית לחולל שינוי או לפתור משברים. להפך, הבעיות שלנו רק הולכות ומחמירות מדי ארבע שנים. היום כולנו רואים את המצב בחברה הערבית: הפשיעה, משבר הדיור, יוקר המחיה והיעדר השפעה פוליטית ממשית. לכן סברתי שיש צורך אמיתי בשותפות יהודית־ערבית, שמטרתה להיות חלק ממוקדי קבלת ההחלטות ולהיות חלק מרכזי בממשלה. וזה היה מלכתחילה לב המסר שלנו: להיות בתוך הממשלה.

הכרמל : יש מי שסבורים שהקמת רשימה ערבית רחבה עשויה להוביל בסופו של דבר לממשלת אחדות לאומית במקום לממשלה חלופית. כיצד אתה רואה זאת?

אבי שקד בכנות, קשה לחזות מה יקרה פוליטית ומה יהיו ההשלכות הסופיות. אבל אני חושב שהמשימה המרכזית היום היא להבטיח שהחברה הערבית לא תישאר בבית ביום הבחירות, אלא תצא להצביע. כאשר שיעור ההצבעה בחברה הערבית יורד, נכנסים למוקדי הכוח גורמים קיצוניים מאוד שאינם רואים ערך בחיי אדם, ואינם מייחסים חשיבות לסוגיות הפשיעה המאורגנת או היציבות הכלכלית והחברתית. מה שאנחנו רואים היום — העברת תקציבים בין משרדים לטובת שרים קיצוניים — הוא דבר חסר תקדים. אם אנחנו רוצים מציאות אחרת, עלינו להצביע. ואני אומר זאת בבירור: הסוגיה גדולה יותר מ"הרשימה המשותפת". אני קורא לחברה הערבית להצביע, יהיה אשר יהיה הבחירה הפוליטית — בין אם תהיה רשימה משותפת ובין אם לא. הדבר החשוב הוא השתתפות והשפעה. ויש להזכיר גם שהממשלה הקודמת, למרות כל הביקורת, הצליחה באמצעות השר לביטחון הפנים לשעבר עומר בר־לב להפחית את שיעורי הפשיעה והרצח ב־20%. זה מוכיח ששינוי אפשרי כאשר יש רצון פוליטי אמיתי להגן על חיי האנשים ועל ביטחון האזרחים.

הכרמל : "בכל ממשלה שתהיה"? למה?
דראר מריח : לא חשוב לי מי יושב בממשלה כמו שחשוב לי שאוכל לפתור את בעיות החברה שלי. אני חושב קודם כול על טובת האנשים שאני מייצג, ולא על מי יושב לצדי, מאחוריי או לפניי. מה שחשוב לי הוא: היכן אני נמצא, ואיך יש לי יכולת להשפיע ולפתור בעיות. כדי שאוכל להתמודד עם בעיות החברה הערבית, אני חייב להיות בתוך הממשלה. ואני מוכן לעשות כל מה שנדרש כדי לפתור את בעיות החברה הערבית, בלי קשר לשאלה עם מי אשב בקואליציה.

הכרמל : האם המפלגה תרוץ בבחירות לכנסת באופן עצמאי או במסגרת ברית עם מפלגות אחרות?

אבי שקד : השאיפה שלנו היא להצטרף לכמה שיותר מפלגות כדי למנוע בזבוז קולות. ואם נראה, עד מועד הגשת הרשימות, שלא נעבור את אחוז החסימה בסקרים, לא נגיש רשימה עצמאית. מאחר שהסיכוי שלנו כיום לעבור לבד את אחוז החסימה אינו גדול, אנחנו שואפים לברית עם כוחות נוספים. עד עכשיו חתמנו על הסכם עם שתי מפלגות נוספות: המפלגה הלאומית הערבית בראשות מוחמד כנאען, ומפלגת "כל אזרחיה" בראשות אברהם בורג. כיום אנחנו שלוש מפלגות, והאג’נדה שלנו היא לצרף עוד מפלגות כדי להבטיח את מעבר אחוז החסימה

דראר מריח : כל מפלגה שערכיה, רעיונותיה ומטרותיה קרובים לחזון שלנו היא מבחינתנו שותפה אפשרית. אנחנו לא פועלים מתוך אגו או יוהרה פוליטית, אלא רוצים להתאחד עם כמה שיותר מפלגות כדי להיות בעלי השפעה גדולה יותר. כי המטרה הסופית שלנו היא השפעה אמיתית.

אבי שקד : ואני רוצה להוסיף על מה שאמר דיראר: אני אישית סובלני ממנו בקבלת אנשים בעלי דעות שונות. אני מאמין שכאשר אתה פתוח כלפי מי ששונה ממך, אתה יכול לייצג שכבה רחבה יותר של אנשים. בסופו של דבר, כל בני האדם רוצים דבר אחד: שהחיים כאן יהיו טובים יותר. הבעיה מתחילה כאשר אנשים נכנסים לפינות אידיאולוגיות צרות רק כדי להבדיל את עצמם מאחרים. אבל העמדה שלי שונה. אני מאמין בכיבוד בעלי דעות שונות, ולכן קל לי לתקשר גם עם מי שחולקים עליי פוליטית. כי המטרה הגדולה יותר היא לשרת את האינטרס הציבורי, ולא כפי שעושה הממשלה הנוכחית, שרומסת באופן בוטה את הערכים הדמוקרטיים ואת ערכי החיים המשותפים. זה מה שאני רוצה לשנות. לכן בהחלט ייתכן שאשתף פעולה אפילו עם הליכוד, אם אדע שהקול שלי בתוך הממשלה יכול לחולל שינוי אמיתי. אני פתוח וסובלני עד כדי כך, ולא –